איך להבדיל אם זו מחשבה שבאה מגבוה או מחשבה מנמוך?

Inbal Greenwald
Aug 23
2 min read

יש לנו מחשבות כל הזמן, זה הגוף המנטלי שלנו. החושב.

העניין הוא שהגוף המנטלי לרוב מושפע מהפסיכולוגיה בתת מודע שלנו - האגואים, החשקים, האמונות המגבילות.

ואז עולה לנו מחשבה ואנחנו לא יודעות האם להקשיב לה, האם היא נכונה או האם זה "דואר זבל"?

כי המחשבות נשמעות אותו דבר, יש לנו הרבה קולות בתוכנו וכולם מבקשים להתבטא דרכנו.

המחשבות נשמעות אותו דבר כי גם שם יש בינה שלומדת אותנו, מבפנים.

כמו שיש AI חיצוני ככה יש AI פנימי. כמו שבחוץ כך גם בפנים. ה AI הפנימי לומד אתכן טוב, כל החיים.

הוא מכיר את המניעים שלכן, ויודע להתחזות לקול שמדבר כאילו מהמניע הטהור שלנו. אבל הוא לא - הוא מחבל לכן בדרך.

למשל - אם המניע הטהור שלי זה לעשות טוב, כל דבר שאני עושה אני רוצה לעשות אותו הכי טוב שאני יכולה.

אז בכל פעם שאני אחשוב מחשבה על משהו שאני רוצה לעשות, ה AI הפנימי שלי יקרין לי מחשבות על משהו יותר טוב - "אולי תנסי את זה?" יציע לי הצעות למשהו יותר טוב - "אולי את זה..?"

אני קוראת לו חבלן כי הוא ממש ככה, מחבל לנו בדרך.

לפעמים אתן מתחילות פרוייקט מסויים ואז משהו דוחף אתכן לעשות עוד בכיוונים נוספים.

זה יכול להופיע במלא סיטואציות - כשאתן לבד וגם כשאתן עם האהובים שלכן.

זה חבלן פנימי ברמה הכי פרקטית שיש.

כי בסוף מה שקורה זה לא זה ולא זה או משהו מבולגן.

אז כדי לזהות את אותו חבלן פנימי שלכן, אתן צריכות לשים לב לרגש.

כשעלתה בכן מחשבה - מה המצב הרגשי שהייתן בו?

האם הייתן רגועות? שלוות?

מחשבות מהחלקים הגבוהים שלכן יגיעו כשאתן ברגשות טובים.

כשמגיע החבלן הפנימי - משהו ישתבש ברגש.

פתאום תרגישו בילבול. רציתי את זה, למה פתאום אני רוצה את זה?

אפילו המילים יכולות לצאת לכן משובשות מהפה כל קול רוצה לבטא את עצמו החוצה.