מרגישים יותר מדי?

תמיד ידעתי שאני רגישה. עוד כשהייתי ילדה, הייתי שמה לב לדברים שאחרים בכלל לא הבחינו בהם. שינויים קטנים בטון הדיבור, מבטים שאף אחד לא מתייחס אליהם, או תנועת יד כמעט בלתי מורגשת. כל אלה לא חולפים על פניי. אני קולטת אותם מיד, כמו רובד נוסף של אינפורמציה שהחושים שלי סופגים.

אבל מה עושים כשהרגישות הזאת מתחילה לפעול כמו מערכת אזעקה תמידית? ואת מוצאת את עצמך שואלת שוב ושוב: "הוא כועס עליי? אולי היא לא מסכימה איתי? אמרתי משהו לא במקום?" ובמקום להרגיש ביטחון, את נכנסת לסחרור מחשבתי מיותר.

היום אני יודעת שזו מתנה גדולה, אבל לפני שאכנס לזה, איך למדתי להתמודד עם רגישות היתר שלי?

דבר ראשון - אני עוצרת. נושמת רגע ושואלת את עצמי: מה את מרגישה? זה רגש אמיתי או אזעקת שווא? במקום ללכת ישר למקום של ספק פנימי של אולי עשיתי משהו לא בסדר, אני עוצרת, מזכירה לעצמי מי אני, ואז מגיבה ממקום יותר בטוח, לא באוטומט. מדהים איך שדברים נראים שונה אחרי עצירה :)

דבר שני וחשוב, בחרתי לדבר בפתיחות, לא להחזיק בבטן: במקום לנסות לנחש מה האחר חושב או מרגיש, למדתי פשוט לשאול: שמתי לב שהטון שלך השתנה קצת, הכול בסדר? זה כל כך פשוט, וזה משחרר הרבה מתחים מיותרים.

היום אני רואה ברגישות שלי מתנה אדירה. היא מאפשרת להקשיב באמת, להבין מה אחרים מרגישים, גם בלי שיבטאו את זה במילים. היא מאפשרת ליצור קשרים עמוקים עם אנשים כי הם מרגישים שיש להם מקום אמיתי אצלי. היא מאפשרת חיבור חזק לאינטואיציה כי הגוף קולט המון מידע, ואני סומכת על התחושות שלי כשהן עולות ובנוסף רגישות מאפשרת לי להיכנס לתחומים חדשים בעומקם ולהפוך למומחית בהם.

רגישות יתר היא לא חולשה. היא תכונה חזקה, אבל כמו כל כוח, היא דורשת איזון ושימוש נכון. ברגע שמפסיקים לתת לה לנהל אותנו, לומדים להשתמש בה ככלי שמחזק אותנו ואת הסביבה שלנו.

אז אם אתם מרגישים "יותר מדי," זה הזמן להסתכל על זה אחרת: זו לא בעיה שצריך לפתור, אלא מתנה שצריך ללמוד איך להשתמש בה. הבחירה בידיים שלכם. 

לתהליכי עומק, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר.

צור קשר