איך להפסיק לדאוג ממה שאנשים חושבים עליך?
- Inbal Greenwald
- Dec 1, 2024
- 2 min read
Updated: Feb 4
זו שאלה שאני מוצאת את עצמי שואלת לא מעט. איך זה שאנחנו, כמעט בלי לשים לב, נותנים לאנשים סביבנו כל כך הרבה כוח לעצב את הדרך שבה אנחנו חיים? אם גם אתם מרגישים שזה מדבר אליכם, בואו נבחן את זה יחד.
במשך שנים מצאתי את עצמי נופלת למלכודת הזו - הרצון להיות "טובה", לא לאכזב, להיות תמיד נעימה ואמפתית. זה הפך לחוק בלתי כתוב, שהכתיב לי איך להתנהג. חשבתי שזה חלק מהזהות שלי, אבל עם הזמן, ובעזרת עבודה פנימית, הבנתי שהחוק הזה לא שירת אותי. הוא רק הגביל אותי.
אולי אתם מכירים את זה? אתם משוחחים עם חבר או חברה, ופתאום עולות המחשבות: "איך הם יפרשו את מה שאמרתי? מה הם חושבים עליי?" או כשאתם עומדים מול קבוצת עמיתים בעבודה, ובראשכם שוב ושוב אותו ניתוח פנימי: "איך אני נתפסת? איך אני נראה?" התחושה הזו - מחשבה בלתי פוסקת על מה אחרים חושבים, מלווה אתכם כמעט בכל צעד.
הרבה מהדפוס הזה נבנה כבר בילדות. ילדים לומדים מהר מאוד שהאהבה מהסביבה לעיתים מותנית בהתנהגות מסוימת. כשהם "טובים", "נעימים", "מוצלחים" – הם זוכים לשבחים ולאישור. אבל כשמשהו בהם שונה, כשמביעים פגיעות או צורך שונה, הם עלולים להיתקל בדחייה, ביקורת או אכזבה. המסר הזה, גם אם לא נאמר במילים, נצרב עמוק: כדי להיות אהוב, אני צריך להתאים את עצמי.
וכך מגיעים לבגרות, והדפוס הזה ממשיך ללוות אותנו. אנחנו יוצרים תמונה מנטלית של איך אנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיראות. לא רוצים לפגוע באחרים, רוצים לעשות טוב, להיתפס כבני אדם טובי לב. ובעיקר, רוצים שהתמונה הזו תשתקף גם בחוץ: לקבל אישור מהבוס, מהמשפחה, מהחברים, ואפילו מאדם זר ברחוב שמציץ בנו. אנחנו מחפשים אישור ואהבה.
אבל הנה שינוי תפיסה, נקודת מבט שיכולה לשנות הכול:
הדעות של אחרים? הן רק מחשבות. הן לרוב לא אומרות כלום עליכם - אלא על האנשים שחושבים אותן.
לנסות לרצות את כולם? זה משחק שאין בו מנצחים. תמיד יהיו אנשים שיחשבו אחרת, שיבקרו או לא יבינו את הדרך שלכם.
להישען על שבחים או לפחד מביקורת? זה רק מעכב את הדרך שלכם לעבר חיים אותנטיים ומלאים.
אז מה עושים?
תסמכו על הדרך שלכם. הערכים שלכם והחזון שלכם הם המצפן, לא מה שאחרים חושבים.
שחררו את הצורך באישור חיצוני. הוא לא באמת ממלא אותנו. האושר האמיתי מגיע כשאנחנו חיים בהלימה עם הערכים שלנו.
תרגלו חוסן רגשי. היו פתוחים לשמוע ביקורת, אבל אל תתנו לה לעכב אתכם. ראו בדעות אחרות כלי למחשבה - לא כלי לשפוט את עצמכם.
בסופו של דבר, החיים האמיתיים מתחילים כשאנחנו מפסיקים לרצות אחרים ומתחילים לרצות את עצמנו.
לתהליכי עומק, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר.
Comments